אם אתם קוראים את הכתבה הזאת ייתכן והפייסבוק שלכם מלא באנשים שמתעניינים ברוחניות או התפתחות אישית בצורה כזו או אחרת. לכן, ככל הנראה גם נחשפתם לתאוריות וקונספירציות חברתיות שלאחרונה מתרבות בקרב הקהילה רוחנית/היפית ומתפשטות הרבה מעבר לה. בין הקונספירציות הפופולריות היום:
- ממשלת צללים שרוצה שנסתגר בבית כדי לשנות את ההתנהגות שלנו
- חיסונים זה בעצם מסוכן ולא עוזר
- טכנולוגיית 5g מסכנת את כולנו ואולי אפילו תרמה להתפשטות הקורונה
- אילומנטי/בונים חופשיים/אנשי-לטאה שולטים בעולם – החברה המודרנית היא רק סיפור כיסוי
כולן מייצגות סיפור דומה – יש קבוצה של אנשים אינטרסנטים שכל מה שמעניין אותם זה כסף והשפעה והם מנהלים פה הכל ״נגדי ואנשים שדומים לי״.
איך קונספירציות מתפתחות?
אז איך זה יכול להיות שהאנשים שקוראים להתפתחות רוחנית ואישית ומשקיעים מזמנם כדי ללמד אנשים איך לאהוב את עצמם יותר מוצאים את עצמם מפיצים פחד?
תמימות המיינד
כמו כל אמונה, קונספירציות מתפתחות במיינד הנאיבי המבוסס על תבניות ונוטה להתבוננות על העולם בצורה דואלית. כך, עם התפתחות האינטרנט והפצת המידע להמונים נחשפנו כחברה לתופעות של שחיתות, שקרים וגניבות. המיינד התמים סופג את המידע והזה ונוטה לעיתים למסקנה המוטעית ש״אם שיקרו לי בדבר אחד (או עשרה) בטח משקרים לי בשאר הדברים״. זה כמובן דורש את האמונה שיש ״הם״ שמשקרים ופועלים יחד לפעול ״נגדי״.
נטייה נוספת בעלת השפעה היא שפיטה של העולם לפי שחור ולבן תוך התעלמות לחלוטין מהאמצע אשר לרוב קרוב יותר ל״אמת״ הלינארית (עוד על זה למטה). כך, המיינד לעיתים מגיע למסקנה שבמידה ו״הם שיקרו״ לי, כנראה האמת נמצאת בדיוק בצד השני של המשוואה. לדוגמא: אם שיקרו לי ואכן חיסונים גורמים ל1% אחד מהאוכלוסיה לפתח אוטיזם ברמה כזו או אחרת, אז כנראה חיסונים מסוכנים ולא כדאי לקחת אותם. זאת בהתעלמות מאחוזי התפוצה והתמותה של המחלות שהחיסונים הללו באו להגן מפניהם.
כאשר אי אפשר לסמוך על אף אחד המיינד הנאיבי מתבלבל בקלות בין חתרנות למומחיות. חתרנות תספק מידע חלקי אשר תומך בתפיסת העולם אשר היא רוצה לקדם. מומחיות לעומת זאת דורשת הוכחות אמפיריות, ניתוחים ארוכים, והבנה של כלל הגורמים המשפיעים על הסיטואציה.
האגו בנוי על פחד
האגו אשר התפתח ככלי השרדותי עסוק בלחפש בעיות וסיבות לפחד מתוך ניסיון להגן על עצמו ולשרוד.
התקשורת להמונים, אשר הבינה איך עובד האגו מבוסס הפחד, מסתמכת על הפצת מידע מפחיד ככלי להשגת רייטינג, וכתוצאה מכך הגדלת רווחים והשפעה. בשנים האחרונות המודעות להטיית התקשורת גברה בקרב הציבור והתקשורת התחילה לאבד את אמונו, מה שגרם ליותר אנשים לחפש מידע אלנטרנטיבי, לא קונבציונלי ואשר תואם יותר את תפיסת עולמם.
עם זאת, הנטייה לחפש בעיות ופחד לא פסקה, וכך אנשים מסויימים אמנם התרחקו מהתקשורת המסורתית אך מצאו את עצמם סופגים פחדים ממקורות אחרים, פחות פופולרים ופחות מבוססים.
הנטייה הזו מובילה להתעלמות מוחלטת מעקרון הסבירות – מה יותר קל לזייף? תעשייה שלמה ומערכות חינוך גלובליות או כמה סרטונים ביוטיוב?
מי שאי פעם ניסה להרים מיזם יודע כמה זה קשה לגרום לו לצמוח ולגדול, בוודאי לקנה מידה עולמי. המחשבה על האפשרות של מיזם נסתר ששולט על כל העולם נובעת אך ורק מתוך פחד ונאיביות.
הנטייה של המיינד לקיצון
כדי ללכת בנתיב הרוחני יש צורך לפרק המון אמונות אשר נספגו מהחברה והתרבות הסובבות אותנו. לשם זאת יש צורך לפתח פקפוק בתבניות והתניות חברתיות אשר הגדירו לנו מילדות את גבולות האני שלנו. אך כפי שצויין במאמרים קודמים, יש לשים לב מתי מתפתח האגו הרוחני ומתי המיינד מלביש תבניות על מסקנות לא מדוייקות ומנסה לאתר אותן במקומות נוספים.
כך קורה שהפקפוק הנדרש בתבניות חברתיות מתפתח אל מעבר הגבולות בהן הוא הועיל וגולש אל הטלת ספק בכלל הסביבה, הטכנולוגיה והכוונה הטובה של בני האדם.
ניתן לראות זאת עם כל מחשבה בעזרת תרגול של תשומת הלב. ככל שמחשבה חוזרת על עצמה יותר והאגו מספח אותה לעצמו עד כדי התפתחותה לאמונה, כך המחשבה נהיית קיצונית יותר ויותר ומשפיעה יותר ויותר על תפיסת העולם.
גאווה
מכיוון שנתונים מפחידים מושכים הרבה תשומת לב מהמיינד התמים, מידע שכזה אשר מופץ לרוב ברשתות החברתיות מושך הרבה תשומת לב גם הוא ובהתאם הרבה לייקים. האגו מוצא בזה הנאה וקבלה של אישור מהחברה. עם תרגול ניתן להבחין בהנאה המופקת מהחוויה שמתרחשת בזמן שהאגו מספר לעצמו שהוא צודק.
התנגדות לבורות – הקורונה כדוגמא
הקורונה היא דוגמא מצויינת להתפתחות של קונספריציות ולנטייה של המיינד לפתח אמונות על בסיס מידע חלקי.
בשלב הזה לאף אדם אין מספיק מידע בשביל להבין באמת מה קורה. מידע על מחלות לרוב נצבר במשך שנים. התקשורת מציגה את המידע הזה בצורה מוטה על מנת לייצר פחד וצפיות (מתוך הרגל ולמרות שקריסת הכלכלה פוגעת גם בחברות החדשות), ומהצד השני ספקני התקשורת ומתנגדי הממסד, ובמיוחד אלו שכבר האמינו בעבר לאחת הקונספירציות שתוארו מעלה, מציגים תמונה של פאניקה מיותרת וקוראים לאנשים להפר הנחיות תוך כדי סיכון תאורטי של החיים של החלשים בחברה.
למרות הבורות הברורה של כלל האנשים, כל אחד מאתר נתון מסוים ובונה סביבו תפיסת עולם. ככל שתפיסת העולם הזו צוברת מטען ריגשי של גאווה ופחד כך תתפתח הנטייה להתעלם מנתונים סותרים, לאסוף נתונים תומכים, ולהגן על תפיסת העולם אל מול אנשים אחרים.
זאב בלבוש כבש
מפיצי הקונספירציות פועלים מתוך אגו מפוחד, גאוותן ונאיבי אשר מניע אותם ״להגן״ על שאר חבריהם. הם חשים תחושת שליחות המתפתחת באגו המנסה למצוא לעצמו משמעות וייחוד.
הם מפתחים סלידה מהממסד, מהמבנה החברתי, מקפיטליזם ומהתקשורת, אך בסופו של דבר הופכים לדבר שהם שונאים (הפצת מידע חלקי ומניפולטיבי לשם השגת ערך) ומתרצים לעצמם את החוויה בכך שיש להחזיר ״להם״ באותו מטבע ושהם נמצאים בצד הנכון של המשוואה. לעיתים קרובות ניתן למצוא מתנגדי חיסונים אשר מספרים על ההשפעה של חברות התרופות על מערכת הבריאות מתוך ניסיון להרוויח וחותמים את הסיפור בקריאה לאנשים להצטרף לקורס שלהם שמלמד איך להתגונן ממחלות באופן טבעי.
חלקם משתמשים בטענה "אני רק גורם לאנשים לפקפק באמונות שלהם" ומסתמכים על כך שזה אכן מתבקש בתוך התהליך הרוחני ומתעלמים לחלוטין מאיכות הכוונה שמאחורי הפעולה. לעזור לאנשים לפקפק באמונות הרסניות בעזרת ההמלצה להתבוננות פנימית וטענות לכך שכולנו ראויים לאהבה, שונה לחלוטין מהפעולה של לעזור לאנשים לפקפק בכוונה הטובה של אנשים, ביסודות החברה המודרנית ובדמוקרטיה דרך הפצת מידע חלקי, שקרי ומניפולטיבי.
הם לא טועים לחלוטין
בזמן שרוב המידע שמופץ הוא מוטה, חלקי ומניפולטיבי, מפיצי הקונספירציות צודקים בדבר אחד. המדע מוגבל מבחינת הבנתו על החיים כפי שהם באמת. אך מדענים, לעומת מה שמצטייר לעיתים בתקשורת, לא מנסים להסתיר זאת ומכירים בגבולות הבנתם. תחום ספציפי שהמדע לא לוקח בחשבון עקב מחסור בכלים הוא ההשפעה של התודעה והמרחב הלא-לינארי על המרחב הלינארי והחוויות של החיים. תחום זה שייך לתאוריית הקוונטים ולא ניתן להוכחה לינארית מכיוון שהוא לא לינארי מטבעו.
ואכן, יש עדויות לכך שבעזרת שינוי הפרדיגמה והפרדות מתפיסת האגו כשליט והמקור של החיים עצמם, שינוי בריאותי משמעותי יכול להתרחש בגוף כתוצאה מהעלמותן של מחלות פסיכוסומטיות שמקורן במיינד פצוע וכאוב.
עם זאת, קריאה כוללת לאנשים להתעלם מהמדע מכיוון שהגוף מסוגל לריפוי ספונטני וטבעי היא מניפולטיבית ומטעה מכיוון שהקורא לפעולה לרוב לא יספר, ואף לא יהיה מסוגל לספר, מה נדרש על מנת לאפשר תהליך ריפוי שכזה.
מתנגדי הקונספירציות
מתנגדי הקונספירציות אמנם חמושים במה שככל הנראה היא ״האמת״ הלינארית, או לפחות מידע שקרוב יותר לאמת מאשר המידע שמפיצים הקונספירטיבים, אך הם חמושים גם בפחד וגאווה בצורה דומה לאנשים אליהם הם מתנגדים ולכן לרוב יכשלו בניסיונם לשלול את המידע שמפיצים הקונספירטיבים.
מעבר לכך שדיון שכזה עלול לייצר לגיטימציה אצל המיינד הנאיבי לטיעוני שני הצדדים ולעורר את התחושה שיש אמת גם בטיעונים מניפולטיבים וחסרי בסיס, דיון אשר טעון במטען ריגשי בעל סבירות גבוהה יותר להכשל, ומעבר לכך, אף מזיק להתפתחות התודעתית של המתדיינים משני הצדדים.
אידיאלית, ולפני שנכנסים לדיון עם קונספירטיבים, מומלץ לבחון את התגובה הפנימית שעולה והרגשות שהתעוררו בעקבות קריאת המידע. לרוב, מתנגדי הקונספירציות ימצאו פחד מהמידע שמופץ, כעס כלפי המפיצים, וגאווה בצורת ״אני צודק״. כאשר מבחינים ברגשות הללו מומלץ לפנות את הזמן ולשחרר אותם בעזרת סליחה. סליחה תאפשר לראות שלמעשה שני הצדדים מונעים מאותם רגשות ויאפשר כתוצאה סליחה גם לצד השני.
כאשר ניגשים לדיון ללא מטען ריגשי הדיון יכול להתרכז במקומות המשמעותיים. ייתכן גם שלאחר שהתעוררה סליחה לשני הצדדים ולנטיות הטבעיות של המיינד ה״צורך״ להכנס לדיון ישכח וסדר העדיפויות ישתנה.
אז במה להאמין?
ברמה הלינארית של ממלכת המיינד עדיף להאמין למה שתומך יותר בעולם ככלל ולא באגו הפרסונלי. למשל כאשר 2 אמונות מוצגות אחת מול השניה והראשונה טוענת ״איקס יעזור לכל העולם״ אל מול ״משקרים לכם וזה לא יעזור לכולם לכן כדאי לכם להמנע מזה גם כי אולי אתם תהיו האחוז הסורר״, ברור איזו אמונה טעונה בכוונה טובה יותר.
יש לשים לב איזו טענה מבוססת אגו ודואגת בעיקר לעצמי ואיזו טענה מיטיבה עם שאר החיים.
ברמה הלא לינארית האמונה כלל לא משנה ועדיף לשחרר את המטען הריגשי, ללמוד לנוח באי ידיעה ולפעול מהמקום השקט והמקבל. פעולה ממקום לא מתנגד תשתלב בפשטות בזרם החיים ותוביל לתוצאות מיטיבות יותר.
לנוח באי הידיעה
עם התבוננות פנימית ניתן להבחין שהמיינד למעשה לא יודע דבר משמעותי. הוא לכל היותר יודע על משהו, אך הוא לעולם לא יודע משהו באמת כי לדעת משהו באמת דורש להיות הדבר. ניתן להקשיב לאדם מספר על החוויה שלו אך גם אם נקשיב לו במשך שנים המיינד לעולם לא ידע איך זה להיות הוא.
המיינד מפתח מחשבות באופן ספונטני ועל חלק מהמחשבות האלו האגו מלביש זהות ותומך בהתפתחות מחשבה לאמונה אשר מתחילה לייצג אני פנימי דמיוני.
האמונות והמחשבות הללו נטענות במטען ריגשי כמו פחד, תשוקה וגאווה אשר ניתן לשחרר בעזרת סליחה. וכך בין אם המיינד מכיל אמונות על קונספירציות או אמונות על כך שהקונספירציות הללו מסוכנות, יש לסלוח לנאיביות ולבורות הטבעית של המיינד ולכעס שעולה אל מול הקונספירציות או אל מול המציאות וההגדרות החברתיות.
סליחה לבורות הטבעית של המיינד מאפשרת למידה על מנוחה באי הידיעה ומשקיטה את הניסיון הבלתי פוסק של האגו לאסוף מידע לשם השרדות והמשך סיפוק ההתמכרות לחוויות שהרגשות מאפשרים.
ידיעה אמיתית נמצאת בממלכת החוויה הסובייקטיבית הלא-לינארית והלא-נפרדת שמבחינה שלמעשה איך הבדל בין היודע לידוע.
המיינד, אשר בנוי על תבניות ועל ניסיון לאתר ולפתור בעיות מתקשה לנוח באי הידיעה ומנסה לפתור בצורה מנטלית את איך לנוח שם. אך המיינד לא יכול להיות מקור התשובה כפי שהפחד לא יכול להיות מקור האהבה. לשם הלמידה על מנוחה באי-ידיעה יש להתעלות מעל המיינד ולהתיישב בכס הצופה במתרחש במיינד. ניתן כך להבחין בתהליך ההתפתחות של מחשבה לאמונה וכיצד מחשבה נטענת במטען ריגשי ונעטפת במחשבות תומכות המספרות ש״אני יודע״.
תרגול תומך הוא התבוננות בחוויה הריגשית-אנרגטית שמתרחשת בגוף בזמן שהמיינד מתעסק במחשבות הספציפיות. ניתן להבחין ברגשות שעולים ולזהות את ההתמכרות של המיינד לחוויה של הרגשות הללו.
מה שמתגלה הוא שלמעשה אין כלל בעיה שם בחוץ וכל בעיה, קטסטרופית ככל שנדמה, נובעת למעשה מתוך הפרשנות למתרחש, הרגשות שעולים יחד עם הפרשנות הזו, והמחשבה שיש צורך לעשות משהו בעקבות הרגשות שעולים.